שלבים בהקמת עסק - מאת: אבי וידן, רואה חשבון ובעל תואר שני במנהל עסקים

הרעיון וההחלטה

תחילתו של כל עסק ברעיון שמהווה את הבסיס להקמתו. הרעיונות למתן שרות או מכירת מוצר יכולים לנבוע בין השאר מ:

• מקצוע שנלמד על ידי בעל העסק.
•  המשך עבודה כשכיר אך הפעם כעצמאי.
•  הפיכה משכיר לפרילאנס עבור אותו מקום עבודה ובהמשך מתן שרות ללקוחות נוספים.
•  המשכו של עסק משפחתי.
•  קבלת רעיונות מחברים.
• קבלת רעיונות מהתקשורת כולל מהאינטרנט וכולל מהרשתות החברתיות.
•  משירותים שקבלנו ומצרכים שלנו כאנשים פרטיים.
•  מהעתקת רעיונות מעסקים אחרים שנראים מצליחים.

הרעיון יכול להיווצר בצורה טבעית או מקרית ולעיתים לאחר תקופה של מחשבה וחיפוש. ההזדהות עם הרעיון מהווה את השלב הראשון, השלב השני הוא הנכונות להקים עסק עצמאי במקום לעבוד כשכיר. אנשים נוטים לחשוב שכאשר הם יהיו עצמאיים הם יהיו חופשיים לעשות כרצונם. הם סבורים בטעות שלהיות עצמאי פירושו להיות בעל פוטנציאל בלתי מוגבל לרווחים וכי לצורך כך יש צורך רק בכישרון ויוזמה. בפועל, להיות בעל עסק פירושו מחויבות לרעיון שנוצר והתגבש.  המחויבות למקום העבודה ולבוס מתחלפת במחויבות ללקוחות מצד אחד ומצד שני במחויבות לספק עבודה לעובדים בעסק המעסיק עובדים.  בעל עסק פירושו גם התמודדות עם תזרימי מזומנים משתנים. בנוסף, פירושו רמות סיכון שאינן קיימות אצל שכיר ואפשרות להפסד. ולמרות הדברים, בעזרת ניהול נכון, עסקים רבים מצליחים להרוויח. האמונה בהצלחה העתידית היא המביאה להחלטה לפתוח עסק עצמאי.

יחיד או שותפות

השלב הבא לאחר בחירת העסק שיוקם הוא ההחלטה האם להקים את העסק לבד או עם שותף/שותפים. .

בין הסיבות הטובות להקים את העסק בשיתוף פעולה:

• חלוקת סיכונים כולל הפסדים אפשריים.
• חלוקת ההשקעה הראשונית והדבר חשוב כשאין מקורות מימון.
• שיתוף פעולה בין שותפים כשכל אחד מצטיין בתחום אחר, למשל חיבור בין שותף המצטיין מבחינה מקצועית לשותף המצטיין בתחום השיווק לשותף המצטיין בתחום הכספי וכו'.  ע"פ כלל הסינרגטיות יתכן ועבודה משותפת תניב במשותף יותר מאשר סיכום עבודתם כל אחד משלושת השותפים בנפרד.
• התגברות על מחסומים וחולשות, למשל מי שאינו מסוגל לשווק יכול לנסות לשתף פעולה עם מי שמעוניין גם לעסוק בשיווק, מי שחלש בניהול הכספי יכול להיעזר במי שטוב בתחום זה.
• היכולת לשתף גורם נוסף בהתמודדות היומיומית ובקשיים של הקמת עסק. במקרים רבים יזמים מתאחדים בתחילת הדרך ולאחר תקופת הסתגלות כל אחד ממשיך בדרכו.

בין הסיבות להקים את העסק לבד:

• ניהול עסק עם שותפים פוגעת למעשה בעצמאות הניהול וקבלת ההחלטות גם מבחינה פסיכולוגית וגם מבחינה ממשית.
• לא תמיד ניתן להסתדר עם שותף/שותפים ובמקרים רבים ההתלהבות המשותפת בעת השלב של הקמת העסק מתחלפת בחיכוכים בשלב הניהול השוטף שלו.
• אין צורך להתחלק ברווחים ובנכסים של העסק כאשר יש הצלחה.
• כאשר היזם מכיר בנקודות חלשות יותר שלו הוא יכול להיעזר בעובד/ים המיומנים באותו התחום במקום לצרף שותף שעלול גם להפריע.
• בין שותפים יכולים להתגלות ניגודי אינטרסים גם מסיבות פרטיות, למשל כאשר אחד השותפים הוא רווק שגר אצל הוריו ואינו נדרש לכסף ומעוניין לקחת יותר סיכונים ו/או לדחות את חלוקת הרווחים אל מול שותף שנדרש לכסף זמין.  במקרים רבים ניגודים אלה לא מתגלים בשלב הקמת העסק. גם מעורבות של בני/בנות זוג יכולה לפגוע ביחסים בין שותפים.

בדיקת היתכנות ותכנית עסקית:

לפני קבלת ההחלטה הסופית יש לערוך בדיקה האם הרעיון ניתן ליישום. הבדיקה צריכה לכלול גם היתכנות שיווקית, גם היתכנות חוקית (למשל האם יש צורך ברישיון לעסק ו/או האם תהיינה תלונות על מיקום העסק), גם היתכנות לגיוס כוח וגם היתכנות פיננסית. זה השלב שיש לערוך בו את כל הבדיקות הנדרשות כולל של עלויות ההשקעה הראשונית, של הוצאות השיווק, של עלויות כוח האדם הצפויות, עלויות המנהלה האחרות ועלויות המימון. במידה ומדובר ברכישת עסק קמעונאי קיים מומלץ לערוך תצפיות על העסק במספר מועדים רלוונטיים כדי לאמוד את זרימת הלקוחות וזאת מעבר לקבלת דוחות העסק ולמידע הניתן על ידי המוכרים. לאחר איסוף כל הנתונים, יש לערוך תכנית עסקית שתכלול הן תחזית של ההכנסות וההוצאות והן תחזית של תזרים המזומנים.  בשנה הראשונה מומלץ שהתחזית תכלול גם פירוט חודשי.  באמצעות תכנית עסקית זו ניתן יהיה לדעת האם  קיימים מספיק מקורות כספיים להקמת העסק, האם ישנן תקופות בהן יש מחסור במזומנים ו/או לחליפין, האם יש צורך לגייס מקורות אשראי והאם העסק יאפשר לבעליו למשוך כספים בהתאם לצרכיו.  

 

עוסק פטור או עוסק מורשה, האם חברה בע"מ ?

לאחר קבלת ההחלטה בדבר היתכנות העסק, יש צורך להחליט כיצד לרשום אותו, האם עוסק פטור ? האם עוסק מורשה ? אולי חברה ?

עוסק פטור הוא עוסק שמחזור עסקאותיו מוגבל לסך 100,491 ₪ נכון לשנת 2020, הוא אינו נמנה על קבוצה של בעלי מקצוע (בעיקר בעלי מקצוע חופשיים) שהמחוקק אינו מאפשר להם להיות עוסק פטור ושהוא בחר להיות כזה. עסקאותיו של עוסק פטור פטורות מתשלום מע"מ. מנגד הוא אינו יכול לדרוש את המע"מ הכלול בתשלומיו. עוסק פטור חייב בניהול הנהלת חשבונות ברמה פחותה יותר והוא מחויב לשמור העתקים מהקבלות שהוציא ומסמכים בשל הוצאותיו עליהן הוא מעוניין להצהיר. עוסק פטור מדווח על המחזור שלו פעם בשנה למע"מ כדי לוודא שמחזור עסקאותיו לא עבר את תקרת ההכנסה המותרת לעניין רישומו כעוסק פטור.  יש לציין כי הפטור הינו רק מתשלום מע"מ ולא מתשלום מס הכנסה או ביטוח לאומי.

למי כדאי להיות עוסק פטור ?

כעקרון, רישום כעוסק פטור כדאי למי שמוכר מוצר או שרות לאנשים פרטיים . עוסק פטור אינו נדרש להוסיף למחיר ללקוח מס ערך מוסף מע"מ.  וכך הוא יכול להיות זול יותר עבור הלקוח בסכום המע"מ או לחליפין לדרוש את המחיר בתוספת המע"מ להרוויח את ההפרש בין המחיר כולל מע"מ למחיר ללא מע"מ. בנוסף, יש לעוסק הפטור הקלות בניהול הנהלת החשבונות והוא אינו חייב בדיווח למע"מ כל חודש או חודשיים אלא כאמור רק פעם בשנה.

למי כדאי להרשם כעוסק מורשה ?

 עקרונית, לבעל עסק העובד מול עוסקים מורשים עדיף להירשם כעוסק מורשה. עוסק מורשה העובד מול עוסקים מורשים לא יהיה יקר יותר מעוסק פטור למרות תוספת המע"מ כיוון שלקוחותיו יכולים לדרוש  את המע"מ הכלול בחשבוניות המס שהוא מוציא. לעומת עוסק מורשה רשאי לקזז את המע"מ הכלול בהוצאותיו ואשר קיבל כנגדם חשבונית מס. יתרון נוסף מתקיים כאשר יש להשקיע בהקמת העסק סכום משמעותי הכולל מס ערך מוסף.  עוסק מורשה יוכל לקבל בחזרה את המע"מ הכלול בהשקעה. יש לציין כי ישנם כאלה המחליטים להירשם כעוסק מורשה כדי שלקוחותיהם לא ידעו שהם "קטנים" ושמחזורם נמוך מסכום התקרה של עוסק פטור.  

עוד התלבטות היא האם לפתוח חברה:

חברה היא ישות משפטית נפרדת. "הולדת" החברה ברישומה ברשם החברות שברשות התאגידים שבמשרד המשפטים. מקובל שהגופים העסקיים הגדולים במשק הם חברות, אך לענייננו גם יזם מתחיל יכול להקים חברה ולהיות בה הבעלים, הדירקטור, המנהל והעובד.  ישנם מספר סוגים של חברות אך לצורך ענייננו נתמקד בחברה הפרטית בערבות מניות (בע"מ). לצורך הקמת חברה יש צורך למלא טופס רישום חברה, הצהרת דירקטורים ראשונים ותקנון. למסמכים אלה יש לצרף העתק של תעודת הזהות של בעלי החברה הראשונים ואישור על תשלום האגרה לרשם החברות. על המסמכים לכלול את שם החברה המיועד, מקום החברה, ההון הרשום שלה (סך ההון שניתן להנפיק בהעדר החלטה אחרת), ההון המונפק לבעלים הראשונים ואת נוהלי החברה במסגרת תקנונה.

החסרונות של הקמת חברה כוללים:

• תשלום אגרה להקמת החברה ולאחר מכן תשלום אגרה כל שנה.
• הצורך לנהל הנהלת חשבונות כפולה שהינה מורכבת יותר ולכן גם יקרה יותר (סוגים רבים של עסקים בתחומים מסוימים ומעל מחזור ומעל מספר מועסקים מחויבים גם כן בהנהלת חשבונות כפולה ולגביהם חסרון זה אינו קיים).
• הצורך להגיש דוחות כספיים שנתיים מורכבים יותר ולכן גם יקרים יותר.

 

היתרונות של החברה כוללים:

יתרונות משפטיים ובהם:

• הגנה המשפטית שיש לבעליה במצבים של הפסד ובמצבים של תום לב בהם החברה אינה מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה. הכוונה היא להתחייבויות של החברה שהבעלים אינם ערבים לה באופן אישי.  במקרים אלו בעלי העסק לא ייאלצו שלם את התחייבויות החברה האמורות. 
• המשכיות של העסק כאשר שותפים לעסק מצטרפים, פורשים או מתחלפים.

יתרונות מיסוי:
יתרונות מיסוי הנובעים מהפער בין שיעור המס השולי (שיעור המס החל על ההכנסה הגבוהה) של החברה לזה של היחיד. פער זה מתקיים כאשר החברה מרוויחה אבל בעליה מעדיפים להשאיר את הכסף בחברה למטרות חסכון או לצורכי השקעה. 
יתרונות מיסוי כאשר לחברה הוצאות שאינן מוכרות לצורכי מס כמו הוצאות אירוח של מי שאינו אורח מחו"ל.
אפשרות לרישום  הוצאות מימון תוך התבססות על הנהלת החשבונות הכפולה

לסיכום: חברה נדרש בעלויות גבוהות יותר של אגרות רישום ושנתיות, הנהלת חשבונות ודוחות כספיים מורכבים יותר. מנגד לחברה ישנם יתרונות משפטיים ויתרונות מיסוי.

ככל שהעסק גדול יותר, רמת הסיכון לבעלים גבוהה יותר, רמת ההשקעה ו/או הכספים שהבעלים אינם מעוניינים למשוך מהחברה משמעותיים יותר, וככל שמעוניינים בהמשכיות העסק גם בעת שינויים בבעלות, כך עולה הסבירות לבחירת רישום העסק כחברה.

התארגנות ראשונית,  בחירת רואה חשבון ופתיחת תיקים ברשויות

לאחר שנמצא שהרעיון להקמת העסק הוא בר לביצוע, לאחר שהוחלט ליישם אותו ולאחר שהוחלט האם לצרף שותפים נוספים להחלטה וכיצד ליישמה, הגיע שלב היישום. זה השלב שבו יקבע שם לעסק (שבמקרים רבים יהיה כשמו של היזם), יימצא מקום לעסק אם הוא שונה ממקום המגורים, ייחתם חוזה לרכישת העסק (כשמדובר ברכישת עסק קיים), ייחתמו חוזים נוספים נדרשים כמו חוזה שכירות למקום העסק, חוזה עם יבואן או ספק ואחרים, יוחל בפעולות השיווק של העסק עליהם הוחלט כמו הקמת אתר אינטרנט ודף ברשתות חברתיות, הפקת כרטיסי ביקור, פליירים ואולי קטלוגים, יוחל בפעולות גיוס כוח אדם אם נדרש, יוחל בהליך השגת רישיון לעסק אם צריך, יוחל בהליך השגת מקורות המימון הנדרשים ויש לפתוח את התיקים ברשויות המס.

בעת פתיחת התיקים ברשויות ניתן להיעזר במייצג (רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין). מעבר לרישום העסק ברשויות, בעל מקצוע מיומן יסייע רבות לבעל העסק לקבל את ההחלטות הנכונות בשלב ההקמה. בהמשך הוא יוכל לנצל את הידע והניסיון שברשותו כדי ללוות את בעל העסק בהמשך דרכו.

פתיחת התיקים תכלול:

• פתיחת חברה אם הוחלט על כך ברשם החברות שברשות התאגידים שבמשרד המשפטים.
• פתיחת תיק במע"מ.
• פתיחת תיק במס הכנסה.
• רישום בביטוח לאומי.
• פתיחת תיק ניכויים לצורך העסקת עובדים ודיווח על תשלומים לספקים.

סיכום: תהליך הקמת העסק יכול לכלול בין השאר ועל פי הצרכים:

• גיבוש מהות העסק.
• גיבוש תכנית עסקית שתצביע על כדאיות הקמת העסק.
• גיבוש תכנית שיווקית.
• גיבוש התנהלות כספית נאותה.
• גיוס מקורות אשראי לעסק אם נדרש.
• גיוס כוח אדם לעסק אם נדרש.
• רישום העסק ברשויות השונות וקבלת אישורים אם נדרש.
• בחירת אנשי מקצוע מיומנים אשר ילוו את העסק מהקמתו.